קבלת החלטות: רגש מול הגיון

מאת ד"ר מרדכי בן חמו

בכל רגע ורגע של חיינו היומיומיים אנו מחלטים, "אספרסו ארוך או הפוך?", "מכנסיים או חצאית?", "לאיזה חוג לרשום את הילד?", "האם אתחתן איתה?", "לעבור דרך איילון או דרך כביש 4?", "לקחת הלוואה?"

אבל איך מקבלים החלטות? מהו מקומה של האינטואיציה בתהליכי קבלת החלטות? האם אנחנו הגיונים?

מבוא:

המודעות תופסת מקום מאוד מרכזי בתהליך התפתחות האדם. אחרי שלטון בן עשרות אלפי שנים של ה"פרימיטיבי", של המוח הרפטילי, האבולוציה הובילה אותנו אל העמידה ואל השפה, שתי "קפיצות" ששינו את כללי המשחק. במקביל ובהתאם, האונות המצחיות של המוח התפתחו ונעשו למרכז ההגיון של מוחנו.

מאז עלייתו לשלטון של ההגיון, לפחות על פני השטח,ניתן לשאול מהו מקומו של ה"רגש", של ה"אינטויציה" בתהליך קבלת החלטות.

במאמר זה אטען שקבלת החלטות הרבה פחות בין ידינו, או "מודעותנו", מאשר מה שאנו חושבים. אני אף אכריז שה-Homo sapiens (האיש בעל חוכמה) הינו בעיקר Homo intuens (האיש בעל תחושות).

קבלת החלטות: עניין של הגיון.

התפתחות המדע וטיפול בנושאים מחקרים מזכירים את אמירתו של ווצלוויק:

"כיש לך פטיש, כל בעיה נראת כמו מסמר"[1].

בדומה לציטוט זה, הסתכלות על קבלת החלטות זכתה לתהפוכות והתפתחויות.

קבלת החלטות ומדע: ממלכות של תורת המשחקים.

תחום קבלת החלטות התפתח לצורך פתירת סוגיות כלכליות ומדיניות (בעיקר בתקופת המלחמה הקרה) דרך תורת המשחקים. אך היסטורית, אפשר להגדיר את ג'ון פון נוימן כאב של התחום. ספרו פורץ הדרך, [2] Games and Economic Behavior, לא רק נותן לגיטימציה מדעית לתחום אלא משלב מתמטיקה, התנהגות האדם וכלכלה.

האדם, בעולם תורת המשחקים, נחשב כישות היגיונית שפועלת על פי שיקולים של רווח והפסד. התחום נהיה לסמכות בעולם כלכלה, בעיקר כדי לצפות החלטות של צרכנים.

אבן היסוד של התחום כולו הינה הסוגייה של דילמת האסירים. בנסיבות מעצר של שני חשודים בשוד שנלקחו לחקירה בחדרים נפרדים, מימד המידע הנגיש, הוודאות, או אי וודאות, קובעים את קבלת ההחלטות של המשתתפים על פי שיקולים הגיונים לחלוטין.

dilemma

דילמת האסירים.

ההנחת היסוד שמקבל ההחלטות בעל הגיון הינה, מתחילת דרכה של תורת המשחקים, סוגיה בעייתית. רגשות, מצבי רוח, הקשר, חברה ותרבות גם משחקים תפקיד לא מבוטל בתהליך.

ה"גאולה" הגיעה מהנוירו-פיזיולוגיה, ובתחום יש להזכיר את עבודתו המרשימה של אנטוניו דמסיו (Antonio Damasio), חוקר המוח ומחבר רב המכר "השגייה של דה קארט"[3]

נוירו-פיזיולוגיה וקבלת החלטות.

נדירים חוקרי המוח שמצדדים במשנתו של דקארט הצרפתי המפרידה בין הגוף לנפש. דמסיו הרחיק לכת. בעיית הדואליזם (גוף ונפש מופרדים) נעשתה לבעייה לא רק עבור הפילוסופים אלא גם לתחומים אחרים, כולל פסיכולוגיה ונוירו-פיזיולוגיה. אף אחד, עד דמסיו, לא הצליח לחבר בין גוף ונפש, או במילים שלנו, בין הגיון לבין רגש.

בימינו נוירולוגים מסכימים שמה שאנו מכנים "מחשבה" הינו פעולותיה של מערכת העצבים, של המוח. המוח, בעל עליונות בתפיסה, נהיה למילה נרדפת לנפש וכך, חשבו חוקרי התחום, שבהעלמות המונח "נפש", יפתרו את הדואליזם המסורתי.

אבל הרופא הנוירולוג אנטוניו דמסיו, לא וויתר לחבר בין גוף ונפש ואף הוכיח תלות הדדית והדוקה, דרכה חוויות גופניות מכריעות ביצירת תחושת העצמי ואף מעצבות את מוחנו.

התעסקותו בתחום של דמסיו נבעה מסיפורו של פינאס גייג', עובד רכבת שנפגע בראשו על ידי מוט במהלך התנפצות סלע. אונתו המצחית השמאלית של גייג' נפגעה ואם הוא חזר לתפקוד מלא מבחינה מטורית ואף קוגניטיבית, התנהגותו החברתית של גייג' השתנתה לגמרי אחרי התאונה.

gage

Phineas Gage

השינוים האישיותיים והרגשיים, אי יכולתו לבצע שיקולים רציונליים לגבי ההווה והעתיד, היו לתוצאות ישרות של הפגיעה. בעקבות סיפורו של גייג', דמסיו חקר מקרים רבים של חולים שלקו בהרס דומה של האונות הקדמיות.

במהלך החקר, נתגלה לדמסיו שאם רמת האיי.קיו., הזיכרון ויכולת השפה לא נפגעים, נוצר מצב של חוסר רגש, חסר אמפתיה וקושי להתייחס להקשר המתרחש.

Prefrontal_cortex_left_-_lateral_view

Prefrontal Cortex -קליפת המוח הקדם-מצחית

אם להכנס לפרטים, בעזרת חקר הפתולוגיות, הגיע דמסיו להנחה שקיים סמן גופני (somatic marker hypothesis) שפותר את שגיאתו של דקארט. הסמן הינו הדרך הפיזיולוגית, הגופנית, לבטא רגשות. למעשה דמסיו טוען שתהיליכים רגשיים אף הם מובילים (או משבשים) את התנהגותנו, בעיקר בתהליך קבלת החלטות.

אי יכולת נפגעי האונה המצחית, לקבל החלטות שקולות או לתכנן את העתיד מראה כי תהליך קבלת ההחלטות שילוב בין רגש לבין הגיון, בין אזורים שונים של המוח.

פריצת הדרך הזו מובילה אותנו לעוד שאלות ותהיות. מאחר ואנו מפנימים את הסביבה, את ההתנסויות הרגשיות בעזרת הסמן הגופני, סביר להניח שלסביבה השפעה רבה. מאחר ואנו "חיות חברתיות", תגלית דמסיו מניעה אותנו לחקור את השפעת הסביבה, החברה, התרבות על תהליך קבלת החלטות.

דטרמיניזם וקבלת החלטות. הגיון חברתי.

בסידרה של מאמרים וספרים, מרקוס, ראסל, ניאמאן, ומאקאאן (Marcus,Russell, Neuman, MacKuen) מציעים רעיון מקורי כדי לגשר בין החלטה "פוליטית" לבין רגשות[4]. הם טוענים שאנשים רגילים משתמשים ברגשותיהם כדי להפנות תשומת לב לעולם הפוליטי. למעשה חרדה משנה באופן משמעותי, וללא ספק משפרת, החלטות הצבעה. "לא להפסיד", תוצאה לא רצויה (עלייה של קצונים לשלטון) הינם מניעים להצביע, מניעים רגשיים, להצביע.

מה שמתגלה מהשפעה דטרמיניסטית בקבלת החלטות הינו ששיקולים עמוקים ופחות הגיונים מאשר מה שהפרשנים או המדענים היו רוצים.

כבר מהמאה ה-18, נחקר תהליך קבלטת החלטות על פי "תעבת הפסדים" על ידי מטמתיקאי פורץ דרך שלראשונה הציג את הסלידה האנושית לסיכון: ברנולי.

הפרדוקס של סנקט פטרבורג [5]

ברנולי חקר את הפרדוקס המפורסם של סנקט פטרבורג.

במשחק הסתברותי עם דמי כניסה שנקבעים מראש, מטבע נזרק שוב ושוב עד ש"עץ" מופיע. אתה מרוויח סנט אם "עץ" מופיע על זריקה, 2 סנטים אם הוא מופיע על השניה, 4 סנטים אם הוא מופיע על השלישית, 8 סנטים הוא מופיע אם על הרביעית, וכו'.

אין אדם הגיוני שישלם יותר מכמה סנטים כדי להשתתף במשחק. למה כך? התאוריה הכלכלית הינה תאוריה נורמטיבית שמסבירה התנהגות מיטבית, אבל לא לוקחת בחשבון את האילוצים הטבועים ב-"עולם האמיתי".

פסיכולוג היה מסביר את הפרדוקס דרך מנגנון שמסביר הסלידה האנושית לסיכון , פסיכולוג אחר יכל להסביר את הפרדוקס לפי השימוש של היוריסטיקים. חוקר המוח היה מסביר את הפרדוקס בעזרת תאור מפורט ושל גירוי-תגובה.

אך כהנמן וטברסקי, חתני פרס נובל, טוענים שתועלות סוביקטיביות נחשבות בהקשר ל"מיסגור" [6] (reference frame).

על פי חתני פרס נובל, מיסגור הינו ההקשר של קבלת ההחלטות. הקשר זה מוצא את מקורו בחוויות האדם הפרטיות והחברתיות והינו גם אחד הביטוים לסלידה מסיכון של אדם או "תעבתו את ההפסד". הצגת בחריה בצורה שלילית או חיובית תגרום לאדם לבחור בצורה שונה לגמרי.

אם בתחילת המאמר הצגתי את תחום קבלת ההחלטות כמתבסס על הנחת היסוד שמקבל החלטות הגיוני, אנו יכולים כבר, משלב זה, לראות עד כמה שגוי לחשוב כך ועד כמה העולם החברתי של האדם משפיע עליו.

קבלת החלטות והגיון תרבותי.

מערב נגד מזרח.

הראנו בשורות הקודמות ששיקולים לא הגיונים שנובעים לרוב מהשפעת הסביבה מנווטים את תהליך קבלת ההחלטות. שינה יינגאר (Sheena Iyengar), עסקה רבות בסוגיה[7] [8]. חוקרת קבלת ההחלטות הוכיחה שמנגנונים, עליהם אנו לא מודעים, משפיעים באופן דרסטי על תפיסת האפשרויות שעומדות לפנינו. כדוגמא ממחישה את תורתה, שינה יינגאר מציגה תקרית שארעה במהלך טיול ביפן. אחרי שביקשה סוכר עם התה שלה, התמודדה ייאנגר עם התנגדות גורפת של המלצר היפני. בדרכים עקיפות ומתורבתות, סירב המלצר להביא לה סוכר. כך הבינה החוקרת שסוגיית הבחירה "לשים או לא סוכר בתה" נפתרה על ידי החברה ולא על ידי הפרט. "לא שמים סוכר בתה ביפן!".

הסיפור הוביל אותה לחקור את מעמד הפרט מול החברה בתהליך קבלת החלטות. בחברות רבות, הבחירה הנכונה הינה הבחירה של המשפחה, של החברה, של השבט. עולה מהמחקרים של יינגאר שבתרבויות שונות, ריבוי האפשרויות יכול לגרום לקצר בתהליך קבלת ההחלטות. לדוגמא, בברית המועצות, אין קולה, ספרייט, פאנטה, שוואפס אלא דבר אחד בלבד: סודה!

הדוגמא מגלמת היטב את ההבדל בין חברה קפיטליסטית בה הפרט אדון לעצמו ולהחלטותיו לבין חברות אחרות (יפן, ברית המועצות לשעבר), בהן יש מידה רבה של כניעה לחברה.

התופעה נראת נוראית בעיניו של אדם שגדל לתוך חברה מערבית קפיטליסטית, אבל ייאנגר מציגה לפנינו עוד דוגמא שמראה את הגבולות של חברות בהן קבלת החלטות בין ידיו של הפרט. במחקר של 2009, יאנגר דוטי) [9], השוואתה את ההשלכות של שני סוגים של החלטות בנסיבות של הפסקת הנשמה מלכותית לתינוקות בסכנת חיים ללא סיכוי לשרוד בלי תמיכה מכנית רפואית.

מצד אחד הצרפתים, החיים במדינה בה הרופאה זו שקובעת אם להמשיך את ההנשמה או להפסיקה. מצד שני, האמריקנים, החיים בחברה בה האזרח כל יכול ומקבל החלטות לעצמו, אפילו במיקרים הקצוניים כמו להמשיך או להפסיק את ההנשמה לתינוק החולה.

הממצאים של יאנגר מראים שבמקרה של אובדן תינוק בנסבות האלה, ההורים הצרפתים מתאוששים טוב יותר מאשר הורים אמריקנים. הסיבה? כאשר החברה או גוף מקצועי חיצוני (רפואה) מקבל את ההחלטה, זה מאפשר להתמודד טוב יותר עם האובדן.

אנחנו רואים כאן שמעבר לחופש הפרט ישנה מידת כניעה רצויה להחלטות החברה. האם החברה הקפיטליסטית מודעת ללחץ העצום בה היא מעמידה את הפרט כאשר היא נותנת לו את ה"זכות" להחליט?

ראינו עם דמסיו שפגיעה באונות המצחיות גורמת לנזקים רבים בתהליך קבלת החלטות, אך הדבר לא אומר שהפרט שנפגע לא מקבל החלטות או מקבל רק החלטות שגויות, אלא שהוא מקבל החלטות ממקום אחר, מקומו של הרגש. עם זאת החלטות האלה, מ"הבטן", יכולות לפעמים להציל חיים, לעזור לחזק קשרים חברתיים, לברוח ממצב מלחיץ, לקבל החלטה עניינית אך לא במודע במקצוע שלנו.

מקומה של האינטויציה דרך הדופמין.

מחקרים נוירו-פיזיולוגיים שיפרו באופן דרמטי את הבנתנו את תפקידם של נוירוני דופמין של המוח התיכון, עם אפשרות ליישם מודלים כמותיים לגבי תפקידם בחיזוק תהליכי למידה ובקבלת החלטות תחת אי ודאות [10] (Schultz, 2006, 2008).

ציפיה לקבלת גמול גבוה יכולה להניע את המשתתף לפעולה. מראה קרואסון שוקלד מגרה את המוח התיכון ותחושת הסיפוק, העונג, שחשנו בחוויות הקודמות. כך משתבשת ההחלטה ההגיונית, ארוכת הטווח, "לשמור על הדיאטה" לטובת החלטה רגשית, קצרת טווח: "אני הולך להתנפל על הקרואסון". החלטה זו תחת השפעת דופמין בפיתול החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex). במיקרים של אי ודאות של התוצאות (טווח ארוך יותר), ישנן לקיחת סיכון ובחירות הרפתקניות יותר [11] (Doya, 2008).

הדופמין מעורב ומתקשר עם מוליכים עצביים אחרים כדי להשפיע על קבלת החלטות [12]. הסמן הגופני של דמסיו ושל המחקרים שאני מציג כאן מראים את מקום הרגש בתוך מוחנו ובתוך תהליך קבלת החלטות. Homo intuens (האיש בעל התחושות) וHomo sapiens (האיש בעל חוכמה) נפגשים ומסכמים בצורה פיזיולוגית, מאות אלפי שנים של אבולוציה.

כוחה של האינטויציה.

העיתונאי מלקולם גלדוואל (Malcolm Gladwell), הקדיש ספר שלם על אינטויציה [13]. תכניו איסוף מחקרים בתחום "תחושות הבטן", מראים עד כמה נסיון ומיומנות, בתחום מסוים, מנווטים להחלטות "הנכונות", מבלי שהאדם יהיה מודע לתהליך שהוביל אותו עד אליהן. בממלכות "תחושת הבטן", האונות המצחיות נשכחות והמוח התיכון, הדופמין מככב. מהמומחה באמנות שצריך לבחון בין זיוף לפסית אמנות מקורית עד לשוטר שצריך במהירה להחליט אם לשלוף את אקדחו או לא, מרכז קבלת החלטות, בעזרת למידה, עובר מההגיון אל הלא נודע, אל הרגש.

בנר וטאנר (Benner and Tanner) מצאו שאחיות מתבססות על ניסיונות קודמים בזכרונן במקום לחלק החלטות לתוך סדרות של אלטרנטיבות או להשתדל להבין את הפטולוגיה היסודית של בעית החולה. הכשרת האחיות, שמתמקדת בהתבוננות מיומנויות ובאבחנה בין פטולוגי לבין סימפטומים דחופים, יכולה לתרום להשגת סוג זה של תהליך קבלת החלטות. בנר מגדיר ידע מסוג זה כבסיס לשיקול דעת קליני אינטואיטיבי.

אף על פי כן, יש לציין שכל האזורים של האונות המצחיות מחוברים בצורה מובהקת. העניין מדגיש את הראשונות של האזור בתהליכי קבלת החלטות. יותר מכך, האונות המצחיות מחוברות עם כמה אזורים תת קליפתיים, שגם מעורבים בהבטים שונים של קבלת החלטות. בשפה אחרת, קבלת החלטות לא עניין בלעדי של הגיון או עניין בלעדי של רגש אלא תהליך המערב את שני ההבטים. הדואליזם של דקארט בין הגוף לנפש פותר…

המודל של הבאצ'ארה\דמסיו (Bechara/Damasio) לקבלת החלטות מוגדר כיכולת לבחור את האפשרות הכי מועילה מתוך מערכת הבחירות של תשובות התנהגותיות זמינות.

בזמן אמת, קבלת החלטות תחת השפעת תהליכים קוגנטיביים וריגשיים בו זמנית. אלה כוללים נסיון איחזור של גמול/עונש קודמים השותפים עם תשובה, זכרון עבודה, תחזוקה זמנית של מידע, רמת היענות למטרות עתידיות ותוצאות, ובסוף תכנון לתוצאה עתידית מיטבית.

תפקידה של האמיגדלה.

עבודתי מסכמת מחקרים מבריקים בתחום קבלת החלטות, המאפשרים לאתר מבחינה אנטומית את מרכז הרגש בתהליך קבלת החלטות: האמיגדלה.

האזור של האמיגדלה (amygdala) גם "מקרין" במערכת הלימבית, שנחשבת בעלת חשיבות למידת המשמעות הרגשית של גירויים מסובכים או ההקשר בו הגירויים הרגישים באים לידי ביטוי. תפקיד האזור גם לתווך בין התשובות ההתנהגותיות לבין גירויים רגשיים.

ישנם עוד שני תפקידים לאמיגדלה ששווה להזכיר. ראשית, הגרעין המרכזי של האמיגדלה מעבד ומתווך את השלכות הרגשות על האבירים הפנימיים דרך מערכת העצבים האוטונומית. במילים אחרות, המערכת הזאת נחשבת כמעורבת בתחושות הגופניות המבטאות רגש. שנית, הסימנים ההתנהגותיים הגלויים של רגש, כמו תגובת ה"תלחם או תעוף!" (fight or flight) וכניסה לפעילות מינית, נחשבים כנתווכים על ידי הפעולות של המערכת הלימבית על מערכות העצבים ההסומטית. הקשר בין הסמן הגופני (somatic marker hypothesis) לבין קבלת החלטות עכשיו ברור יותר.

amygdala1

Amygdala

דברי סיכום:

מטרתי תחילה הייתה להראות לקורא עד כמה, בניגוד למחקרים הראשוניים בתחום קבלת החלטות, אנחנו לא הגיונים כאשר אנחנו מחליטים. דן אריאלי כינה אחד מספריו "לא רציונאלי ולא במקרה" (2009). אין שם מתאים יותר כדי לתאר את תהליך קבלת החלטות. תהליך האבולוציה הוביל אותנו למצב בו נפגשים הפרימיטיבי, ה-homo intuens וה"מתקדם", הhomo sapiens. הכימיה המדהימה הזו, המפגש המוצלח (לפעמים פחות), באים לידי ביטוי בחיי היומיום שלנו, בכל רגע נתון, ביכולת שלנו לבחור. אני מרגיש, אני חושב, אני מחליט….משמע אני קיים.

[1]Watzlawick Paul, How Real Is Real? Paperback – January 12, 1977 , page 69.
[2]Von Neuman J. (1944). Theory of Games and Economic Behavior, with Morgenstern, O., Princeton Univ. Press, . 2007 edition:
[3]Damasio A.(1994) Descartes' Error: Emotion, Reason, and the Human Brain, Putnam, revised Penguin edition, 2005
[4]Marcus, G. Russell, W. Neuman, MacKuen, M. (2000) Affective Intelligence and Political Judgment University of Chicago Press
[5]Bernoulli D. (1954) Exposition of a new theory on the measurement of risk.Econometrica; 22:23–36.>
[6]Kahneman D, Tversky A, editors. Choices, values, and frames. NewYork, NY: Cambridge University Press; 2000.>

[7]Iyengar, S. S., Lepper M. R., (1999) Rethinking the Value of Choice: A Cultural Perspective on Intrinsic Motivation Stanford University.>
[8]Botti, S., Iyengar S., (2006) The Dark Side of Choice: When Choice Impairs Social Welfare>

[9]Botti, S., Yengar, S., (2009) Tragic Choices: Autonomy and Emotional Responses to Medical Decisions.

[10]<Schultz, The Roles of Dopamine and Serotonin in Decision Making: Evidence from Pharmacological Experiments in Humans Neuropsychopharmacology. 2011 Jan; 36(1): 114–132.a id="reference-ten"> .

[11]Doya K., Modulators of decision making. Nat Neurosci. 2008;11:410–416. ,

[12]Ibid.

[13]Gladwell M. (2005) Blink: The Power of Thinking Without Thinking ,

ביבליוגרפיה

דקארט הגיונות מטפיזיים, השגות ותשובות (Méditations métaphysiques, Objections et Réponses) 2015 – תרגום (הגיונות מטפיזיים) – יוסף אור 1976, השגות ותשובות – ארזה טיר-אפלרויט ואלחנן יקירה 2015 הוצאת מאגנס

גזיאל, ח. (1987) יסודות במנהל צבורי דקל תל-אביב.

ג'ניס, א. – ל. מאן (1986) תהליך קבלת החלטות תל –אביב: משרד הביטחון.

שטיינברג, ג. (1988) "מבוא לקבלת החלטות לניתוח מערכות בר-אילן.

-Aldrich John H. rational choice turn out American Journal of Political Science, Vol. 37, No. 1 (Feb., 1993), pp. 246-278 Published by: Midwest Political Science Association

-Armony JL, LeDoux JE. How the brain processes emotional information. Ann N Y Acad Sci 1997;21(821):259–70.

-Beck, P. A.Dalton,R. Greene,J. S. Huckfeldt R., The Social Calculus of Voting: Interpersonal, Media, and Organizational Influences on Presidential Choices The American Political Science Review, Vol. 96, No. 1. (Mar., 2002), pp. 57-73.

-Behrens TE, Hunt LT, Rushworth MF. The computation of social behavior. Science. 2009;324:1160–1164.

-Benner P, Tanner C. Clinical judgment: how expert nurses use intuition. Am J Nurs 1987:23–31.

-Bernoulli D. (1954) Exposition of a new theory on the measurement of risk.Econometrica; 22:23–36.

-Betsch, Haberstroh & Hohle, (2002) “Situated Optimism: Specific Outcome Expectancies And Self-Regulation”’ A Radical Dissonance Theory, London; Taylor & Francis.

-Botti, S., Iyengar S., (2006) The Dark Side of Choice: When Choice Impairs Social Welfare

-Botti, S., Yengar, S., (2009) Tragic Choices: Autonomy and Emotional Responses to Medical Decisions.

-Damasio, A. R. , Bechara,A., Damasio,H. , Emotion, Decision Making and the Orbitofrontal Cortex Cerebral Cortex, Volume 10, Issue 3, 1 March 2000, Pages 295–307.

-Damasio AR., Bechara A. (2001) Neurobiology of decision-making: risk and reward. Semin Clin Neuropsychiatre.

-Damasio A.(1994) Descartes' Error: Emotion, Reason, and the Human Brain, Putnam, revised Penguin edition, 2005

-Doya K., Modulators of decision making. Nat Neurosci. 2008;11:410–416. [PubMed]

-Easterbrook JA. The effect of emotion on cue utilization and the organization of behavior. Psychol Rev 1959;66:183–201. American Psychological Assn, US. 1959.

-Ferejohn J. A. , Fiorina, M. P., The Paradox of Not Voting: A Decision Theoretic Analysis. Volume 68, Issue 2June 1974 , pp. 525-536

-Giner-Sorolla, Chaiken & Lutz 2002) , "Risk aversion in contests", Economic Journal, 105, 951-62.

-Gladwell M. (2005) Blink: The Power of Thinking Without Thinking

-Gold , R.S. AIDS education for gay men: towards a more cognitive approach AIDS Care, 12 (2000), pp. 267-272

-Gutnik, Lily A., Forogh A., Hakimzada,Yoskowitz, N. A. , Patel, V. L., The role of emotion in decision-making: A cognitive neuroeconomic approach towards understanding sexual risk behavior. Laboratory of Decision Making and Cognition, Department of Biomedical Informatics, Columbia University, New York, NY, USA Received 14 December 2005 Available online 7 April 2006

-Iyengar, S. S., Lepper M. R., (1999) Rethinking the Value of Choice: A Cultural Perspective on Intrinsic Motivation Stanford University.

-Kahneman D, Tversky A, editors. Choices, values, and frames. NewYork, NY: Cambridge University Press; 2000.

-Marcus, G. Russell, W. Neuman, MacKuen, M. (2000) Affective Intelligence and Political Judgment University of Chicago Press

-McDonald J. , Ladd , G. S. Lenz Does Anxiety Improve Voters’ Decision Making? Political Psychology, Vol. 32, No. 2, 2011

-Puri R. Measuring and modifying consumer impulsiveness: a cost-benefit accessibility framework. J Consum Psychol 1996;5(2):87–113.

-Schultz, The Roles of Dopamine and Serotonin in Decision Making: Evidence from Pharmacological Experiments in Humans Neuropsychopharmacology. (2011 Jan); 36 (1): 114–132. Published online (2010 Sep 29.) doi: 10.1038/npp.2010.165

-Shiv B, Fedorikhin A. Heart and mind in conflict: The interplay of affect and cognition in consumer decision making. J Consum Res 1999;26(3):278–92.

-Von Neuman J. (1944). Theory of Games and Economic Behavior, with Morgenstern, O., Princeton Univ. Press, . 2007 edition: ISBN 978-0-691-13061-3.

-Watzlawick, P. (1977) How Real Is Real? Paperback.

-Yerkes R.M. , Dodson J.D. , The relation of strength of stimulus to rapidity of habit formation J Comp Neurol Psychol, 18 (1908), pp. 459-482

תגובה אחת בנושא “קבלת החלטות: רגש מול הגיון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.